אגרות חוב מיועדות: מה זה היה, למה זה היה חשוב, ואיזו רפורמה החליפה אותן

כל מה שצריך לדעת על אחת מאבני היסוד של הפנסיה בישראל – שנעלמה כמעט בלי שנשים לב

במשך שנים, המושג “אגרות חוב מיועדות” (או בקיצור: אג”ח מיועדות) היה חלק בלתי נפרד מעולם החיסכון הפנסיוני בישראל. הן היו שם – ברקע, בשקט – אבל היוו עוגן מרכזי שייצב את כספי הפנסיה של מיליוני ישראלים.

אז מה היו האג”ח המיועדות? למה המדינה חילקה אותן דווקא לקרנות הפנסיה? ומדוע הן נעלמו מהשוק? בכתבה הזו נסקור את הסיפור של האג”ח המיועדות – מראשיתן, דרך תפקידן בפנסיה שלנו, ועד לרפורמה שהביאה לסופן.

מהן אג”ח מיועדות?

אג”ח מיועדות הן אגרות חוב שהנפיקה ממשלת ישראל במיוחד עבור קרנות הפנסיה. הן לא נסחרות בבורסה, אלא נמכרות ישירות לקרנות הפנסיה בתנאים מועדפים – בעיקר בריבית קבועה, גבוהה יחסית וללא סיכון.

למעשה, מדובר היה ב”הטבה” שנותנת המדינה לקרנות הפנסיה: הן קיבלו הבטחת תשואה על חלק מהחיסכון הפנסיוני של העמיתים, בלי קשר למה שקורה בשוק ההון.

במשך שנים רבות, שיעור ההקצאה של אג”ח מיועדות עמד על 30% מכלל הנכסים של קרן הפנסיה, והשאר הושקע בשוק ההון – מניות, אג”ח קונצרניות, נדל”ן ועוד.

למה בכלל נוצרו האג”ח המיועדות?

בשנות ה־50 וה־60, מערך הפנסיה בישראל התבסס על פנסיה תקציבית, כלומר: המדינה התחייבה לשלם לעובדים לאחר פרישתם, בלי קשר למה שהופרש בפועל.

כשהחלו לעבור לפנסיה צוברת – כלומר, כל עובד חוסך לעצמו – נוצר צורך לייצר עוגן יציב ובטוח בתוך שוק ההון, כדי להבטיח שלא תהיה תנודתיות חדה שתסכן את כספי הפנסיה.

כאן נכנסו האג”ח המיועדות: הן נועדו להבטיח מינימום תשואה על חלק מהחיסכון, כדי למנוע מצב שבו קרנות הפנסיה ייכנסו להפסדים עמוקים, מה שעלול לפגוע בפנסיות של הציבור.

בנוסף, המדינה הרוויחה – היא גייסה כסף באופן ישיר מהקרנות, בלי להנפיק אג”ח בשוק החופשי.

ומה הייתה הבעיה?

עם השנים, החיסרון של המנגנון הזה הלך והתחדד:

1. פגיעה בתחרות – קרנות הפנסיה נהנו מהטבה שהשוק החופשי לא קיבל. זה יצר עיוות כלכלי.

2. עלות תקציבית גבוהה – כשהריבית בשוק ירדה, האג”ח המיועדות המשיכו לשלם ריבית גבוהה (כ־4.86%) – מה שהפך את זה לנטל על תקציב המדינה.

3. חסם בפני חדשנות – כשהקרנות נהנות מ”רשת ביטחון”, הן פחות מתמרצות לחדש, להתייעל או לשפר את ניהול ההשקעות.

הרפורמה: ביטול ההקצאה והמעבר למנגנון חדש

ב־2021, כחלק מחוק ההסדרים, ממשלת ישראל החליטה לבטל את הקצאת האג”ח המיועדות לקרנות הפנסיה החדשות.

במקום זאת, הוחלט להקים מנגנון ביטוח תשואה: המדינה תעניק לקרנות הפנסיה רשת ביטחון חדשה, שבה אם התשואה שלהן לאורך זמן תהיה נמוכה מסף מסוים – המדינה תפצה אותן. מצד שני, אם הקרנות ירוויחו יותר – הן יידרשו לחלוק חלק מהרווח עם המדינה.

המנגנון הזה נועד לשמר את היציבות הפיננסית של הפנסיות, מבלי להעניק הבטחת תשואה ישירה כמו באג”ח המיועדות.

אז מה המשמעות עבורך כחוסך?

• יותר חשיפה לשוק ההון: כעת 100% מהחיסכון שלך מושקע בשוק, אך עם רשת ביטחון חלקית מצד המדינה.

• פוטנציאל תשואה גבוה יותר: ייתכן שהשינוי יאפשר לקרנות להשיג תשואות גבוהות יותר לאורך זמן – אבל גם עם יותר תנודתיות.

• יותר אחריות על ניהול הסיכונים: הקרנות יצטרכו לנהל סיכונים בצורה חכמה יותר, בלי להסתמך על “הצלת” המדינה.

• שקיפות מוגברת: קרנות הפנסיה מפרסמות היום דוחות השקעות מפורטים, מה שמאפשר לך לעקוב אחרי הביצועים.

סיכום

אגרות החוב המיועדות היו אחד העוגנים החשובים בבניית מערכת הפנסיה הצוברת בישראל. הן נולדו בתקופה אחרת, כדי לספק יציבות וסולידיות לחיסכון ארוך הטווח של הציבור.

אבל כמו כל כלי שמגיע מתוך צורך היסטורי – גם האג”ח המיועדות הגיעו לנקודת מיצוי. הרפורמה שביטלה אותן לא הייתה קלה, אבל היא שיקפה שינוי בגישה: מעבר מהגנה מוחלטת לתמיכה חכמה, שתשאיר לקרנות גמישות וניהול עצמאי – אבל תגן על הציבור במקרה של הפסדים חמורים.

כחוסכים, חשוב להבין את ההיסטוריה של הפנסיה שלנו – כי זה לא רק עניין של ריבית או אחוזים, אלא של אמון במערכת שמבטיחה את העתיד הכלכלי שלנו.